בין נפילה לאחיזה

נושא הנפילות בגיל השלישי הוא אחד הנושאים היותר מדוברים. שכיחותו מאוד נפוצה ולצערנו הרבה מקרים של נפילה מביאים איתם לשינוי במצב התפקודי ויוצרים מציאות חדשה-שונה ומאתגרת מאוד, גם לאדם המבוגר וגם לבני המשפחה.

כאשר מדברים על מניעת נפילות, לרוב מתייחסים ומתרכזים ביציבה ובשיווי המשקל, אני מבקשת כאן להעביר תשומת לב דווקא למי שהולך עם האדם המבוגר, בין אם מטפל/ת ובין אם בן/ת משפחה. בעיקר במקרים בהם בזמן הליכה נותנים יד או תמיכה כלשהי לאדם המבוגר.

לעיתים סומכים על אחיזת האדם המבוגר ביד או בזרוע, שבמקרה הצורך יתפוס בחוזקה וכך לא יפול. לצערנו לא כך הדבר, הכוח שיש לכפות הידיים גם הוא נחלש עם הזמן, פעמים רבות, כאשר האדם המבוגר מאבד שיווי משקל, האחיזה שלו אינה חזקה דייה לשאת את משקל גופו, ואם המלווה שלו לא אוחז בו ותומך ויכול למנוע/לרכך את עוצמת הנפילה, לא תהיה אפשרות למנוע זאת והאדם המבוגר יפול עם כל גופו וייתכן מאוד שייפגע מכך.

לכן כאן אני מוסיפה פנייה לתשומת לב, כאשר אנו הולכים עם אדם מבוגר יד ביד/זרוע לזרוע, חשוב שנהיה בתשומת לב אליו, נלך בקצב שלו, נחוש את היציבה שלו, את הכוחות שלו ונדע לתמוך בו חלילה אם עולה צורך. ובעיקר לא נסמוך על כך שבשעת מצוקה הוא יצליח לאחוז אותנו בחוזקה ולהחזיק את כל משקל גופו.